מָן

מָאן, מַאן, מָאנָא, מָן, מָנָאm. (v. preced.) (thing, 1) vessel, utensil. Targ. Ps. 2:9. Targ. Lev. 11:33; a. fr. (interch. with מָן, מַן).B. Kam.17b מ׳ תבירא תבר it was a broken vessel he broke. Ib. בתר תבר מ׳ אזלינן we judge by the final cause by which the vessel was broken; a. v. fr.Pl. מָאנִין, מָאנַיָּא, מָאנֵי, מָנ׳. Targ. Ex. 11:2; a. fr.Sabb.105b תבר מ׳ תבירי broke broken vessels (pretending to be angry); a. fr. 2) (cmp. כֶּלִי) garment, dress. Ib. 113b; Snh.94a קרי למָאנֵיה וב׳ called his dress (garments) , v. כָּבֵד I; B. Kam.91b למאני (corr. acc. v. Rabb. D. S. a. l.).B. Mets.47a במ׳ דכשר למקני ביה (symbolical possession has been given) by means of a garment fit for the purpose; a. fr.Pl. as ab. Ber.6a. Y.Kil.IX, 32b top; Y.Keth.XII, 35a top מָאנוֹי, v. בְּזַע; a. fr. 3) (= h. קַנְקַן) (handle, coulter of the plough. B. Mets.80a.